שולחנות עבודה

שולחנות עבודה

בבכדי שהדיונים בכנס יהיו ממוקדים ובעלי ערך, בחרנו 13 נושאי משנה שקשורים בחינוך לדמוקרטיה, וכל קבוצת דיון תתמקד בנושא אחד. לאחר הכנס נאסוף את תוצרי הדיונים ויחד עם התוצרים של תהליכי ההכנה לכנס ומחקרים שאנחנו עורכים בנושא נערוך מסמך עמדה. מהו תפקיד הרשויות המקומיות? האם רצוי שכל התלמידים יפגשו עם חבריהם מהמגזר האחר? איך למנוע שנאה כלפי החרדים? האם דמוקרטיה בישיבה ובבית הספר ברהט היא אותה הדמוקרטיה? וכיצד יכולה רשת האינטרנט לקרב בין תלמידים ערבים, אתיופים, דתיים וחרדים?

לקריאת המסמך לחצו על שם השולחן:

  1. דמוקרטיה שפה קשה: האם אפשר להגיע למכנה משותף מוסכם על כלל מערכת החינוך בכל הנוגע לתוכני החינוך לדמוקרטיה? נכתב על ידי "יסודות"
    במדינת ישראל חיות זו לצד זו קהילות בעלות מגוון של מסורות ושפות. כמה מהן מרגישות ניכור כלפי השיח הדמוקרטי וחשות שהוא כופה עליהן זהות זרה להן, ומכאן שהן מנוכרות כלפי השיח הציבורי הישראלי בכללו. בשולחן זה נבחן אם בכל הנוגע לערכים דמוקרטיים יש מכנה משותף מוסכם ומהו? נבחן איך אפשר להתמודד עם הקושי הלשוני שנוצר כשבבתי הספר בכל מגזר – בתי הספר ממלכתיים, ממלכתיים-דתיים, חרדיים וערביים – מדברים על דמוקרטיה בשפה אחרת, ונמפה את הפרשנויות למונח אל מול הערכים והרגישויות של קהילות שונות.  
  2. על שולחנו של שר החינוך: מהו החזון החינוכי שראוי לשאוף אליו בחינוך לערכים דמוקרטיים? פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס
    כיום מערכת החינוך איננה עוסקת באופן מובנה ומחייב בנושאים שקשורים בדמוקרטיה (מלבד שיעורי האזרחות). בשיח הציבורי המחויבות לדמוקרטיה נתפסת כמזוהה פוליטית, ומורים ומנהלים רבים, המושפעים משיח זה, נרתעים מלעסוק בתכנים אלו. בשולחן זה נשאל איך אפשר להחזיר את הערכים הדמוקרטיים לקונצנזוס? איך אפשר לחנך למדינה שהיא בעלת אופי יהודי לאומי וששיטת המשטר שלה דמוקרטית? מה מקומו של השיח הפוליטי בכיתה, ואיך אפשר לקדם אותו? מה תפקידו של החינוך למורכבות ולדילמות? האם אפשר לצפות מהמורים ומהמורות להיות מגני הדמוקרטיה הישראלית? מהם האתגרים המיוחדים בהקשר זה בבתי הספר הערביים, שבהם תלמידים חשים לעתים קרובות ניכור וציניות כלפי המדינה ומוסדותיה? מה תפקידו של החינוך לדמוקרטיה בהכשרת אזרחי העתיד לחיים משותפים בחברה שכוללת קהילות מתבדלות ולא דמוקרטיות כגון הקהילה החרדית?
    בכל הנוגע להוספת תכנים דמוקרטיים למערכת החינוך אפשר להציע טווח אפשרויות, כשבקצהו האחד שיעור נפרד שמוקצות לו שעות ונלמד במשך שנים; ובקצהו האחר שינוי מבני שיהפוך את בית הספר למקום שקירותיו, אורחות חייו והיחסים בתוכו יעסקו באינטנסיביות בעקרונות דמוקרטיים. בתווך יש מגוון של אפשרויות להטמיע תכנים דמוקרטיים דרך מקצועות הלימוד. מהם היתרונות והחסרונות של כל אחת מהגישות מבחינה חינוכית, פרקטית ופוליטית? אילו הזדמנויות קיימות היום במערכת החינוך להוספת תכנים של ערכים דמוקרטיים?
  3. כשחינוך יהודי פוגש חינוך דמוקרטי: האם תחומי ההשקה בין חינוך אזרחי-דמוקרטי לחינוך יהודי הם מאולצים, מתבקשים או בלתי אפשריים? אדר כהן
    חוק החינוך, תכניות הלימודים והשיח הציבורי עוסקים רבות בצירוף "יהודית ודמוקרטית", ומכאן בכל המשתמע מכך למערכת החינוך – המפגש האפשרי בין חינוך יהודי לחינוך אזרחי-דמוקרטי. מורים ומחנכים רבים רואים במפגש כזה סתירה, ולפיכך חשים צורך להכריע בין השניים ולעסוק באחר באופן אינסטרומנטלי בלבד. אנשי חינוך אחרים, לעומת זה, חשים כי בין השניים יש הלימה והרמוניה והם מעדיפים להמעיט בכוחם של הקונפליקטים והמתחים העולים ממפגש זה. בתווך נמצאים אנשי חינוך שערים למתחים הקיימים, אך רואים בהם כר פורה ללמידה שמקורה בדיאלקטיקה ובמורכבות. איזו גישה נפוצה בקרב אנשי החינוך בנושא זה? מהי הגישה הראויה ואיך אפשר לקדמה? מהם הכלים הפדגוגיים הדומים בין עולם החינוך היהודי ועולם החינוך הדמוקרטי?
  4. האחר הוא מושפל: כיצד להתמודד עם גילויים של שנאת האחר בכיתה?  נכתב על ידי קבוצת מנהלי בתי ספר
    בתי ספר ומורים ניצבים לפעמים חסרי אונים אל מול תלמידים שמביעים עמדות של שנאת האחר, מגיבים בהתלהמות או פועלים באלימות. הכללות של תלמידים חילונים בנוגע לחרדים, הדרה של ותיקים את העולים או יהודים וערבים ביחסם אלה לאלה – בכל אלה קיימות דרגות שונות של חומרה שדורשות תגובה וטיפול מתאימים. מהם הכלים המערכתיים והארגוניים שיש לפתח כדי להתמודד עם גילויי אלימות ושנאת האחר של תלמידים? כיצד אפשר לתמוך במורים ולהכשירם להתמודדות עם תלמידים במקרים כאלה? מהן התגובות המתאימות לביטויי השנאה? אילו תכניות חינוכיות אפשר ליזום כדי למנוע שנאה ואלימות? כיצד על בית הספר להתמודד עם הגיוון בתוך קהילתו שלו כדי שכל תלמיד ותלמידה ירגישו שייכים אליו?
  5. מפגשים מהסוג האישי: איך מייצרים מפגשים משמעותיים במערכת החינוך? מוחמד דראושה
    הדיון יתמקד בתפיסה כי כדי להתמודד עם תופעות של אלימות, שנאה ופחד יש צורך בהיכרות ובמפגש בין הצדדים, וידון לעומק ביעילותם של מפגשים משמעותיים בין קבוצות וקהילות בחברה. כיום יש מחקר רב על יעילותם של סוגי מפגשים בין תלמידים ומורים מקהילות שונות. נבחן אפוא מודלים של מפגש לאורך זמן, מפגש קצר טווח ושיתוף פעולה ארוך טווח בין צוותים מובילים בבתי ספר וכן מודל של צמדי בתי ספר שלומדים שיעור שבועי משותף. מהן התועלות ומהם האתגרים בכל מודל ומודל? כיצד אפשר להפוך את המפגש למערכתי? מהם הכלים הנדרשים כדי לתמוך במורים בהובלת תהליך של מפגשים בין-קהילתיים? עוד נשאל באשר להיתכנות של מפגשים כאלה בכל הצירופים של קהילות שונות ומגוונות במערכת החינוך בישראל.
  6. מהכוח אל הפועל: איך לתכנן תכנית מערכתית לחינוך לחיים משותפים? טליה נאמן; גילי רעי וסמאח סלאיימה אגברייה
    נבחן את התכנון ואת היישום של התכנית המערכתית "האחר הוא אני", הפועלת במערכת החינוך זה כשנתיים, כדי להבין באילו אתגרים תכניות מערכתיות של משרד החינוך נתקלות בשלבי היישום וההטמעה: מהם המטרות והתכנים של התכנית? כיצד היא מיושמת? מה השפעותיה? מה אפשר לעשות אחרת כדי שתכניות מערכתיות ישפיעו במידה רבה יותר? מה אפשר ללמוד מתכנית זו בבואנו להציע תכנית מערכתית לחינוך לחיים משותפים? האם רצויה תכנית "מלמעלה למטה" או שרצוי לאפשר לבתי הספר, למנהלים, לרשויות המקומיות ולרשתות החינוך חופש פעולה? על מי מוטלת האחריות לקדם חינוך לחיים משותפים? מה צריך להיות תפקידם של ארגוני המגזר השלישי?
  7. אדוני ראש העיר: מה תפקידן של הרשויות המקומיות ורשתות החינוך בחינוך לחיים משותפים? נורית דנינו; יעל מעין וסאמר עתאמנה
    המאמץ להפגיש בין קהילות, להפחית את מידת השנאה והחשדנות ואף  לייצר שיתופי פעולה נעשה בין השאר במישור המקומי. בדיון נבחן יוזמות שכאלה מתחום החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי – שיעורים משותפים, כיתות על-אזוריות, שילוב מורים מקהילה אחת בבתי ספר של קהילה אחרת, צוותי עבודה משותפים של מורים, צמדי בתי ספר, פעילות משותפת בחוגים, מפגשים בין ארגוני נוער ותנועות נוער ממגוון קהילות  – ונשאל כיצד הרשויות המקומיות יכולות לעודד היכרות ושיתופי פעולה בין יהודים וערבים, ותיקים וחדשים, עולים מהתפוצות, דתיים, חרדים וחילונים. ננסה למפות את האסטרטגיות שהוכחו כמוצלחות ומה נדרש כדי ליישמן וכדי לעודד בתי ספר להתנסות בהן, ונברר כיצד אפשר לשפר את הממשקים בין הקהילות במרחב הציבורי העירוני והאזורי.
  8. בלפאסט זה כאן? מודלים של חיבור ושיתוף בין קהילות במערכת החינוך. מרים דרמוני-שרביט
    כיצד לייצר מגוון מודלים של חיבור ושיתוף בין קהילות במערכת החינוך על טווח שבקצהו האחד הפרדה מוחלטת ובאחר טשטוש מוחלט של ההפרדות, וכיצד בתי הספר יכולים להתמקם על הטווח הזה באופן שמתאים להם? נדון במודל האירי של Sharing Education, שלפיו בתי ספר הומוגניים פועלים בצמדים: תלמידים מקהילות שונות לומדים יחד שיעור משותף, משתתפים בפעילות מיוחדת או מבצעים מחקר משותף; ומורים משני בתי הספר משתלמים יחד, בונים פרויקט משותף או מלמדים בצמד. נלמד על היישום של המודל בעיר רמלה ונחשוב על עוד יישומים אפשריים. (בשולחן זה יתארחו מובילי התכנית Sharing Education  בצפון אירלנד).
  9. אחרי הצלצול: איך החינוך הבלתי פורמלי יכול לקדם ערכים דמוקרטיים ושותפות בין קהילות בחברה הישראלית? ענבר הרוש-גיטי
    החינוך הערכי הוא אחד מיעדיו העיקריים של החינוך הבלתי פורמלי, ומשום כך זו זירה טבעית לעיסוק בערכים דמוקרטיים ובפעולה נגד שנאת האחר והאלימות. בחינוך הבלתי פורמלי מגוון מסגרות כגון תנועות נוער, ארגוני נוער, שנות התנדבות בקהילה, מכינות קדם צבאיות ומתנ"סים. נבחן כיצד אפשר לנתב את הדיון החברתי והערכי במסגרות אלה לשפה אזרחית דמוקרטית: האם רצוי להפגיש בין בני נוער מקהילות שונות בחינוך הבלתי פורמלי? האם נדרש להכשיר את המדריכים ואת אנשי החינוך בהכשרה ייחודית? כיצד פועלות מסגרות החינוך הבלתי פורמלי באוכלוסיות שסובלות משוליות וממעמד חברתי-כלכלי נמוך?
  10. צידה לדרך: איך מכשירים את המורים להתמודד עם ביטויים של אלימות ושנאת האחר בקרב התלמידים ולחזק את הערכים הדמוקרטיים? ד"ר גליה זלמנסון – לוי
    בדרך כלל מורים ומחנכים אינם מקבלים הכשרה לעסוק בתכנים דמוקרטיים ולהתמודד עם גילויי שנאה ואלימות. הם חסרי ידע, מתודות הוראה ובעיקר כלים להתמודדות עם סוגיות שנויות במחלוקת, ומתקשים להתמודד עם שנאת האחר ועם האלימות הפוליטית שהם נתקלים בה בכיתותיהם. מה נעשה היום במסגרות להכשרת מורים? כיצד יש לשכלל את ההכשרה בתחומים אלה? מהן הדרכים האפקטיביות להכשיר מורים ומחנכים לעסוק בחינוך לדמוקרטיה? האם נדרש ואפשרי קורס חובה בדמוקרטיה לכלל המורים? ייתכן שהמסגרת המתאימה היא ההנחיה הפדגוגית (פעולה עם המדריכים הפדגוגיים), או שאולי שנת הסטאז' של מורים חדשים? האם נדרשת התייחסות מיוחדת למוסדות להכשרת מורים ערבים? דתיים? עוד נבחן מנגנונים ליצירת מפגשים מערכתיים בין מוסדות להכשרת מורים ממגזרים שונים כדי להתמודד עם ההפרדה הקיימת ברוב מוסדות ההכשרה.
  11. כלב השמירה של מערכת החינוך: מהו תפקידה של התקשורת בקידום החינוך לערכים דמוקרטיים? פז כהן ויערה ישורון
    אמצעי התקשורת מדווחים על המציאות אבל גם מעצבים אותה. הם קובעים את סדר היום הציבורי על ידי העלאת נושאים שיש להם אינטרס בקידומם, והדבר בא לידי ביטוי לא רק בבחירות הנושאים, אלא גם באופן הצגתם – הן בתוכן והן במעטפת התקשורתית. בדומה למערכת החינוך בישראל, גם התקשורת היא מגזרית. יש עיתונים שמיועדים לקהלים שונים (יהודים, ערבים, דתיים, חילונים, חרדים ורוסים) וכן עיתונים שמזוהים עם עמדות פוליטיות מסוימות. עד כמה התקשורת מדווחת על הנעשה במערכת החינוך ועד כמה היא שותפה לעיצובה של מדיניות החינוך? האם כל כלי התקשורת מסקרים את הנעשה באופן שוויוני, או שמא הם בוחרים נושאים פופולריים שרלוונטיים לקהל הקוראים שלהם בלבד?
  12. אזרחים ברשת: מה תפקידה של ה"ניו מדיה"  בקידום ההיכרות עם האחר ועם ערכים דמוקרטיים? צביה אלגלי
  13. לרשת האינטרנט מאפיינים דמוקרטיים של השתתפות המונים וחופש ביטוי. היא מאפשרת מפגש בין שונים בלי להתחשב במגבלות של מרחק פיזי וכן משמשת כלי יעיל להתארגנות למחאה. בצוות נבחן יישומים מעניינים כמו פלטפורמות למפגשי למידה בין תלמידים, פרחי הוראה ומורים מקהילות שונות; משחק חברתי אינטרנטי שמעודד יישוב סכסוכים בדרכי שלום; סרטים שמציגים את מגוון הזהויות בחברה הישראלית ועוד. עם זה רשת האינטרנט היא גם זירה לביטויי שנאה אלימים, לזריית פחד ואפילו להסתה. האם אפשר להתמודד עם תופעות אלו וכיצד?
  14. השכלה גבוהה כזירה למפגש בין קהילות.  וליד מולא
    המוסדות להשכלה גבוהה הם מקום המפגש הראשון ובמקרים רבים היחיד של רבות מהקהילות המרכיבות את הפסיפס הישראלי. באוניברסיטאות ובמכללות לומדים זה לצד זה סטודנטים יהודים וערבים, חילונים ודתיים, עולים וותיקים. עם זה כמעט שאין ננקטת שום פעולה יזומה של היכרות בעלת משמעות, מפגש או עשייה משותפת ביניהם. היעדר מפגש משמעותי איננו רק פספוס של הזדמנות נדירה, הוא גם מביא לידי קיטוב ואלימות בתוך המוסדות עצמם. נדון אפוא באפשרויות לפעולה מערכתית במוסדות להשכלה גבוהה, ונשאל מה נדרש כדי להפוך את הקמפוסים למרחבים רב-תרבותיים שכל הסטודנטים מרגישים שייכות אליהם?

קורנגה בניית אתרים

ניווט